אחת הבעיות במפגש רפואי או בקריאה של מסמכים רפואיים הוא שישנם מושגים רבים אשר שימושיים בחיי היום יום של רופאים, אך אינם ברורים כלל למטופלות. הדבר יוצר תסכול, בלבול ולעתים אף חרדה בקרב המטופלות. לצורך כך ניסיתי לכלול בהמשך מגוון מושגים אשר רלוונטיים לגינקולוגיה כירורגית ואונקולוגית עם הסברים קצרים ופשוטים, בניסיון לפזר את ״מסך הערפל״ שלעתים מטופלות חשות. כמובן שקצרה היריעה מהסברים מלאים, והכתוב כאן הינו מידע כללי ואינו תחליף לייעוץ רפואי מסודר.
חלק מהמושגים יוסברו בהרחבה בפוסטים אחרים באתר. במידה ויש מושגים נוספים שלדעתכן חשוב שיופיעו פה אנא צרו איתי קשר.
סימפטום – תלונה סובייקטיבית של מטופלת כגון כאבים, דימום, הפרשות, גרד, חולשה, סחרחורת.
וירוס הפפילומה (HPV) – וירוס המועבר בעיקר ביחסי מין, אך יכול לעבור גם במגע ריריות ועור סדוק ללא מגע מיני מלא. זהו הוירוס הנפוץ ביותר במעבר ביחסי מין, ויותר מ 80% מהפעילים מינית יידבקו באחד מזני הוירוס לפחות פעם אחת בחייהם. למרות שיש מעל 200 זנים של הוירוס, רק כ 14 מעורבים ישירות בגרימת סרטן צוואר הרחם. זנים 16 ו 18 אחראים לכ 70% ממקרי סרטן צוואר הרחם. בעוד ההדבקה בוירוס היא נפוצה מאוד, סרטן צוואר הרחם עצמו אינו שכיח, ומדי שנה מאובחנות כ 250-300 נשים עם סרטן צוואר הרחם. חשוב לציין כי ישנו חיסון יעיל כנגד הוירוס (ראי פירוט בהמשך), אשר ניתן לבנים ובנות באופן רוטיני בגיל 14, וזאת כי יעילותו המקסימלית היא בטרם התחלת פעילות מינית. ניתן לקבל את החיסון גם בגיל מאוחר יותר, ומחקרים הראו יעילות גם בנשים שכבר נחשפו לחלק מזני הוירוס ואפילו בנשים שכבר נתגלו בהן שינויים טרום סרטניים.
משטח פאפ – משטח אשר נקרא על שם הרופא שפיתח אותו לפני כ 100 שנה ובעצם מאפשר לדגום תאים הנושרים מצוואר הרחם לתוך מברשת כדי לבדוק האם יש שינויים טרום סרטניים בתאים אלו. בשנים האחרונות הבדיקה כוללת למעשה נוכחות של וירוס הפפילומה, ורק במידה והוא אכן נוכח אז הפתולוג מסתכל על התאים עצמם ומנתח האם יש בהם שינויים המחייבים בדיקה נוספת. משטח הפאפ (או בדיקת HPV) היא בדיקת סקר, כלומר מטרתה לאתר שינויים בצוואר הרחם בנשים שהן בריאות וללא סימפטומים ונלקח מנשים בגיל 25-65 אחת ל 3-5 שנים, אלא אם ישנה התוויה לנטילה בתדירות גבוהה יותר בהתאם לממצאים בבדיקה.
ספקולום – מכשיר פלסטיק או מתכת אשר משמש על מנת לאפשר לרופא לראות ולבדוק את צוואר הרחם. הוא מוכנס בעדינות לנרתיק ואז נפתח כדי לאפשר לראות את צוואר הרחם. השימוש בו נעשה בכל פעם שנלקח משטח פאפ או בבדיקת קולפוסקופיה וייתכן שילווה באי נעימות. סיבות נוספות לבדיקה במכשיר זה הינן בין היתר דימום נרתיקי, חשד לירידת מים בהריון וכאבים והפרשות חריגות מהנרתיק.
קולפוסקופיה – בדיקה הנעשית במרפאת צוואר הרחם, במהלכה מתסכל הרופא על הנרתיק וצוואר הרחם תחת הגדלה של מיקרוסקופ ולאחר מריחת חומצה אצטית או יוד מיוחד בשם לוגול (או שילוב של שניהם). מטרת הבדיקה היא לאתר אזורים בצוואר הרחם החשודים לשינויים טרום ממאירים, ובמידת הצורך לדגום את אותם אזורים לצורך קביעת המשך הטיפול. נשים מופנות לקולפוסוקופיה על סמך תוצאות משטח פאפ, ממצא חשוד בבדיקה שגרתית או תלונות שמחשידות לבעיה בצוואר הרחם על פי שיקול הרופא המפנה.
ביופסיה – דגימה של רקמה כלשהי בגוף והסתכלות עליה תחת מיקרוסקופ עם צביעות מיוחדות כדי לאבחן מחלות או מצבים חריגים. הדגימה שנלקחת על ידי הרופא נשלחת למעבדה פתולוגית לעיבוד וצביעה ונבדקת על ידי רופא פתולוג אשר מוציא בסוף הבדיקה דוח על הממצאים שנתגלו בביופסיה.
דיספלזיה – שינויים טרום ממאירים ברקמה. בצוואר הרחם השינויים האלו מחולקים בעיקר לשני סוגים עיקריים:
LSIL (Low grade lesion) – שינויים בדרגה נמוכה אשר ברוב המקרים מחייבים מעקב בלבד.
HSIL (High grade lesion) – שינויים בדרגה גבוהה אשר ברוב המקרים מחייבים התערבות פולשנית , בדרך כלל קוניזציה.
קוניזציה (LEEP) – באנגלית הפעולה נקראת CONIZATION מהמילה CONE כלומר חרוט. בפעולה זאת מבצעים כריתה של האזור החיצוני של צוואר הרחם בצורת חרוט. הפעולה נעשית בהרדמה מקומית או כללית. מטרת הפעולה היא כפולה – אבחון סופי וטיפול. לאחר הפעולה יש להימנע מיחסי מין, טמפונים או כניסה למאגרי מים למספר שבועות וצפויות הפרשות שיכולות להיות מעט דמיות למספר שבועות בעת שרקמת הצוואר עוברת תהליך של ריפוי.
אקטרופיון – התאים המצפים את הרחם והתעלה של צוואר הרחם שונים מהתאים המצפים את חלקו החיצוני של צוואר הרחם והנרתיק. אקטרופיון הוא נדידה של תאים מהחלק הפנימי החוצה. זה מצב שפיר, לא מסוכן או מדאיג ונפוץ יחסית. מכיון שהתאים הפנימיים לא ״בנויים״ להתמודד עם החוץ לעתים אקטרופיון גורם לדימום לאחר יחסי מין. אקטרופיון נפוץ בעיקר בנשים צעירות, בזמן הריון ולעתים אפילו קשור לנטייה גנטית.
חיסון כנגד פפילומה – סרטן צוואר הרחם הוא היחיד שתלוי בלעדית כמעט בהדבקה בוירוס הפפילומה, ועל כן פותח חיסון, כדי להתמודד עם הנזקים האפשריים של הדבקה זו לגברים ונשים. בנוסף לסרטן צוואר הרחם, הדבקה בוירוס הפפילומה יכולה לגרום לסרטן עריה (פות), אנוס, פין ולוע. החיסון שניתן מזה מספר שנים בישראל נקרא גרדסיל-9 מכיון שהוא מכסה כנגד 9 הזנים המשמעותיים ביותר בגרימת סרטן צוואר הרחם וקונדילומות. החיסון ניתן כשגרה בבית ספר בכיתות ז׳ וח׳ בשתי מנות בהפרש של חצי שנה ביניהן. החיסון הכי יעיל כאשר הוא ניתן לפני התחלת פעילות מינית, אך הוא מוריד שיעורי סרטן גם בנשים שחוסנו לאחר התחלת פעילות מינית (אם כי בשיעורים נמוכים יותר). ניתנו בעולם מעל 300 מליון מנות חיסון ובטיחותו ויעילותו הוכחה במחקרים רבים.
קונדילומה – יבלת הנגרמת מהדבקה בזנים 6 או 11 של וירוס הפפילומה. היבלת יכולה לגרד ומהווה פגיעה אסתטית אך חשוב לציין כי אינה הופכת להיות סרטנית. ניתן לטפל ביבלות אלו במשחות מקומיות או אידוי בלייזר. זנים 6 ו 11 נכללים בחיסון כנגד הפפילומה.
פיפל – צינורית פלסטיק חד פעמית דקה מאוד המשמשת לדגימת רירית הרחם לביופסיה. זו פעולה שמבוצעת בכל מרפאת נשים וכרוכה באי נעימות קלה לזמן קצר. בדרך כלל מטופלת תרגיש כיווצים הדומים לכאבי מחזור למשך מספר דקות עד חצי שעה לאחר הפעולה. ֿ
מנופאוזה (אל וסת) – מנו =דימום וסתי, פאוזה =הפסקה. מנופאוזה היא למעשה הפסקת הדימום הוסתי. הגיל הממוצע בישראל לאל וסת הוא 49. נשים רבות חוות תקופה לפני הפסקת הוסת הנקראת פרימנפאוזה (פרי=קרוב, פאוזה=הפסקה), בה הוסתות אינן סדירות מבחינת המרווח והעוצמה, ויכולים להתחיל תסמינים של אל וסת כגון הזעות לילה, גלי חום,יובש נרתיקי, הפרעות שינה, הפרעות מצב רוח, שינוי בחשק המיני ועוד. אל וסת מוגדרת לאחר שנה שבה אין דימום וסתי כלל.
דימום פוסט מנפאוזלי – רוב הנשים אינן מדממות לאחר המפאוזה. במקרים שיש דימום כזה יש לבצע בירור לסיבת הדימום. הסיבות יכולות להיות אטרופיה (הדקקות) של רירית הרחם, טיפול תרופתי, פוליפ או מצבים טרום ממאירים וממאירים.
היפרפלזיה – גדילה לא תקינה של תאים.
אטיפיה – שינויים בצורה של התאים אשר מזכירים ברמה כזו או אחרת תאים סרטניים.
ציסטה – כל מבנה המכיל נוזל בצורה חלקית או מלאה נקרא ציסטה. לגבי פירוט על סוגי ציסטות שחלתיות ראי פוסט נפרד באתר.
פוליפ – מעין גידול קטן הנפוץ בתוך איברים כמו למשל מעיים, רחם, צוואר. רוב הפוליפים שפירים אך חלקם ממאירים.
גידול – צבר תאים ברקמה נקרא גידול מלשון גודל. הקונוטציה הראשונית של המילה גידול היא סרטן אך למעשה לא כל הגידולים סרטניים. מילה מתאימה יותר היא בעצם מסה כי מדובר במסה של תאים, אשר אם חושדים כי מדובר בתהליך ממאיר יש לבצע בירור.
שפיר – גידול אשר אינו סרטני. לעתים יכול לגרום לסימפטומים כמו כאבים או דימום.
ממאיר – גידול אשר הינו סרטני. המשמעות של גידול סרטני הוא שיש לו יכולת התפשטות פוטנציאלית לשאר הגוף אם על ידי פיזור באמצעות גדילה או על ידי מעבר בכלי הדם או הלימפה אל איברים מרוחקים
פרוגנוזה – בעברית נקרא תחזית. פרוגנוזה מתארת מה הסיכויים לריפוי המחלה או התקדמות שלה.
בורדרליין (BORDERLINE TUMOR) – מצב מיוחד בשחלה אשר מהווה דרג ביניים בין גידול שפיר לממאיר. מצד אחד הוא יכול להתפשט מעבר לשחלה אך מצד שני הטיפול בו הוא כירורגי בלבד והפרוגנוזה טובה.
בלוטות לימפה – מערכת הלימפה היא רשת צינורות אשר מפוזרת במקביל לכלי הדם, ואשר לה מספר תפקידים בגוף. ביניהם ספיגה חוזרת של נוזלים למערכת הדם, ספיגת שומנים וניוד תאי מערכת חיסון להילחם בזיהומים. צינורות הלימפה מתנקזים לבלוטות לימפה, שם מרוכזים גם תאי דם לבנים של מערכת החיסון, ומהווים מעין חמ״ל לניהול מערכת הלימפה. למעשה הביטוי בלוטות לימפה הוא שגוי כי בלוטה מתייחסת לאיבר שמפריש הורמונים והשם העברי הנכון הוא קשר לימפה אך השם בלוטות לימפה השתרש וכך היא נקראת ברוב המקרים. מכיון שחלק מהסרטנים מתפשטים בגוף בין היתר דרך מערכת הלימפה, הסרת בלוטות לימפה מסוימות היא חלק מבירור כירורגי של סרטנים בכלל וגניקולוגיים בפרט.
גורם סיכון – מצב שהימצאותו בגוף מעלה את הסיכון לחלות במחלה מסוימת. למשל עישון מעלה את הסיכון לחלות בסרטן ריאות.
